<h1>רבינו ירוחם נכ"ה ח"ג</h1>
<h2>דף יז:</h2>
הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא. אין הולד של קיימא יקיים ויחזור ויבעול דביאה הראשונה לא שמה ביאה שהיא ביאת מעוברת ולא שמה ביאה כך פשוט וכתב הרמ"ה ואם רוצה לחלו' לה אינו די לה בחליצה אלא צריכה נמי גט כדי שלא יאמרו יבמה כנוסה יוצאה בחליצה ועוד פשוט ואם ילדה אחר שכנסה יבם והולד ספק אם בן ט' חדשים לראשון פירוש לאותו שמת או (שמת) [שמא] בן ז' חדשים מן היבם יוציא והולד כשר ואם קיימה ולא הוציאה וילדה ממנו הולד ספק ממזר ואסור בממזר'. והכונס יבמתו ונמצאת מעוברת הרי זו לא תנשא צרתה שהולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם וביאת מעוברת לא שמה ביאה. כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ומחזיר' אם גרשה בגט פשוט.
